פסק-דין בתיק ע"פ 992/06

א.         בפנינו ערעור המדינה על גזר דינו של בית משפט השלום בקריות (ס. הנשיא, כב' השופט א. מגן) מיום 4.6.06, לפיו נדון המשיב למאסר בפועל לתקופה של חודשיים, והפעלה במצטבר של 4 חודשי מאסר שאותם נתאפשר למשיב לרצות בדרך של עבודת שירות, וכן הוטלו על המשיב 6 חודשי מאסר על תנאי, ובנוסף נדון לתשלום קנס בסך 2,000 ש"ח, והועמד במבחן לתקופה של שנתיים.

ב.         העובדות הצריכות לענין הינן בתמצית אלה:

כנגד המשיב הוגש לבית משפט קמא כתב אישום בו נטען שבתאריך 17.2.05 נמצא המשיב כשהוא מחזיק מחוץ לתחום ביתו בסכין מתקבעת שאורך להבה 8.5 ס"מ מבלי שהוכיח כי החזיקה למטרה כשרה, עבירה לפי סעיף 186 (א) של חוק העונשין.

תחילה כפר המשיב בעובדות כתב האישום, אך בהמשך חזר בו מן הכפירה, הודה בעובדות והורשע בהתאם. בשים לב לגילו של המשיב (יליד 2.1.1986), הורה בית משפט קמא על הזמנת תסקיר שירות המבחן.

ג.          בעוד הצדדים ממתינים לקבלת תסקיר שירות המבחן, הוגש כנגד המשיב כתב אישום נוסף בת.פ. 1245/06, של בית משפט השלום בחיפה, לאחר שבתאריך 31.1.06 נמצא המשיב מחזיק שלא כדין ברכבו בסכין מתקבעת בתוך מגן השמש מעל מושב הנהג, ובסכין מתקבעת נוספת במגן השמש שמעל מושב הנוסע, מבלי שהוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, עבירה לפי סעיף 186 (א) של חוק העונשין.

המשיב ביקש לצרף את ת.פ. 1245/06 לתיק נשוא הדיון, ובית משפט קמא נעתר לבקשתו והרשיע את המשיב לפי הודאתו גם בגין האישום נשוא ת.פ. 1245/06.

ד.         מתסקיר שירות המבחן שהגיע לבית משפט קמא עולה כי המשיב היה מעורב מאז גיל 16 בעבירות רבות הקשורות לשבל"ר והחזקת סמים, הוא הופנה לשירות המבחן לנוער אך לא שיתף פעולה ונטה למזער את חומרת בעיותיו, ואף החל להשתמש בסמים. שירות המבחן התרשם כי מדובר בנער צעיר, בעל דפוסי התנהגות מרדניים.

שירות המבחן המליץ להטיל על המשיב צו מבחן לתקופה של שנה ומחצה, ולשלבו בקבוצת טיפול כשבהמשך תיבחן אפשרות לשלבו בטיפול גמילה מחשיש.

לחובתו של המשיב עונש מאסר מותנה של 4 חודשים, בת.פ. 2004/04, בגין החזקת סכין מתקבעת שאורך להבה כ-5 ס"מ, אירוע מיום 12.12.03, לפי גזר דין מיום 16.12.04.

ה.         בגזר דינו כותב ס. הנשיא כב' השופט א. מגן כי מן התסקיר ניתן ללמוד שמדובר ב"פגע רע" מסוכן. מחד גיסא קיים סיכון משמעותי שהסכין שברשות המשיב תגיע לכלל שימוש, ומאידך גיסא אין בית המשפט שש לשלוח איש לכלא, ובוודאי שלא צעיר שעד כה טרם שהה בכלא.

למרות התרשמותו של הממונה על עבודות שירות כי המשיב יתקשה לרצות מאסר בעבודת שירות, ציין בית משפט קמא שראוי לתת למשיב הזדמנות אחרונה בטרם יהפוך הכלא לביתו השני, והחליט לכן לאפשר למשיב לרצות את ששת חודשי המאסר (כולל הפעלת המאסר המותנה) בדרך של עבודת שירות.

ו.          על כך מונח בפנינו ערעור המדינה הסבורה שהיה מקום להגדיל את עונש המאסר באופן שהמשיב ירצה את מאסרו מאחורי סורג ובריח.

בטיעוניה ציינה ב"כ המדינה שהעבירה השניה (נשוא ת.פ. 1245/06) נעברה בעיצומו של ההליך בתיק העיקרי לאחר הרשעתו של המשיב בנשיאת סכין ובעוד בית המשפט ממתין לתסקיר שירות המבחן.

בת.פ. 2004/04 נדון המשיב ביום 16.12.04 בגין החזקת סכין ל-4 חודשי מאסר על תנאי ולא חלף אלא זמן קצר עד שעבר ביום 17.2.05 את העבירה נשוא התיק העיקרי (ת.פ. 1147/05) כאשר נמצא כשברשותו סכין מתקבעת שאורך להבה 8.5 ס"מ.  לפיכך טוענת המדינה שהעונש שהוטל על המשיב הוא בלתי הולם, ויש להחמיר עם מי שנושא סכין וזאת בוודאי כשלחובתו הרשעות קודמות.

ז.          בישיבה שהתקיימה בפנינו ביום 7.12.06, שמענו את טיעוניהם של באי כח שני הצדדים. ב"כ המדינה חזרה על עמדתה וטענה שיש להטיל על המשיב עונש של מאסר בפועל לתקופה משמעותית ואין להסתפק בתקופה של שישה חודשי מאסר, גם אם אלה ירוצו מאחורי סורג ובריח.

בא כוחו של המשיב טען שהעבירות שביצע המשיב בעבר נעברו בהיותו נער, ומאז העבירות נשוא הדיון כאן הוא לא ביצע לא עבירה של החזקת סכין וגם לא עבירה אחרת. המשיב בחר לצרף את התיקים בפני בית משפט קמא על מנת לפתוח דף חדש בחייו ובית משפט קמא נמנע מלשלוח את המשיב לבית הסוהר על מנת שבית הסוהר לא ייהפך לביתו השני.

בנוסף ציין הסניגור שבינתיים חזר המשיב למוטב, והוא התנתק מן החברה שהוא חי במחיצתה בעבר, וכיום הוא עובד עם אביו ומסייע לאביו בעבודה.

הסניגור ביקש איפוא להותיר את הענישה של בית משפט קמא על כנה וליתן משקל לכך שהמשיב לא ניהל את התיקים מתוך מטרה לסגור פרק בחייו ולפתוח דף חדש.

ח.         לאחר שנתנו דעתנו לטיעוניהם של באי כח שני הצדדים, סבורים אנו שיש מקום להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא, ובנסיבות הענין אין מנוס מלקבל את הערעור ולהטיל על המשיב עונש מאסר בפועל שיהא עליו לרצותו מאחורי סורג ובריח.